ביטוח סיעודי כחלק מביטוח בריאות

המצבים הבריאותיים (נפשיים ופיזיים) שמוגדרים כמצב סיעודי

אם כתוצאה ממחלה, ליקוי בריאותי או תאונה, חלה ירידה במצב הבריאותי של המבוטח והוא כבר לא מסוגל לבצע באופן עצמאי לפחות 50% מהפעולות היומיומיות כמו: לשכב ולקום, להתלבש ולהתפשט, להתרחץ, לאכול ולשתות, לשלוט על הסוגרים, להתנייד בכוחות עצמו ממקום למקום.

אם המצב הבריאותי התדרדר בגלל תשישות נפש (פגיעה בפעילות השכלית, ירידה ביכולת האינטלקטואלית, ירידה בזיכרון וקושי להתמצא בזמן ובמקום) והמבוטח נדרש להשגחה במשך רוב שעות היממה, לפי קביעת רופא מומחה בתחום.

הטיפול שמקבלים החולים הסיעודיים בביתם ניתנים בדרך כלל על ידי מטפלים מקצועיים שמועסקים על ידי חברות סיעוד.

סל שירותי הבריאות של קופות החולים אינו כולל טיפול סיעודי

לפי חוק ביטוח בריאות, הגופים שאחראיים על הטיפול בחולים סיעודיים הם: משרד הבריאות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, המוסד לביטוח לאומי וקופות החולים (במקרה שהמטופל הסיעודי סובל גם ממחלות קשות).

המוסד לביטוח לאומי אחראי למתן טיפול סיעודי לנפגעי עבודה ועל הטיפול הסיעודי בקהילה. אבל, כל שאר שירותי האשפוז מצריכים השתתפות עצמית, שגובהה תלוי במבחני ההכנסה של המטופל ושל בני משפחתו.

כיוון שעלויות הטיפול הסיעודי הן גבוהות מאוד, בין אם המטפל שייך לאחת מאותן חברות סיעוד, או לא – העסקה של מטפל בבית יכולה להגיע ל-10,000 שקלים לחודש. תלוי בניסיון ובוותק של המטפל ובמצבו של המטופל. עלות האשפוז במוסד סיעודי יכולה להגיע גם ל-17,000 שקלים לחודש, תלוי ברמה של המוסד, המספק בין היתר אחיות פרטיות.